דופמין הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) שמשחק תפקיד מרכזי במערכת התגמול של המוח שלנו. הוא משפיע על תחושות של הנאה, מוטיבציה והתמכרות, ויש לו השפעה משמעותית על התנהגויות האכילה שלנו והיכולת שלנו לרדת במשקל. בואו נבין איך הדופמין פועל בגוף שלנו, מה הקשר שלו להרגלי האכילה שלנו ואיך אפשר לרתום אותו לטובתנו בתהליך הירידה במשקל.

מה עושה דופמין בגוף שלנו?

לדופמין יש תפקידים רבים במוח ובגוף שלנו. הוא משפיע על תחושת ההנאה והסיפוק, על המוטיבציה שלנו, על היכולת שלנו ללמוד ולזכור דברים, על התנועה שלנו ועל מצב הרוח הכללי. הדופמין מופרש כשאנחנו חווים חוויות מהנות – החל מאכילת מאכל טעים, דרך פעילות גופנית ועד לקבלת לייק ברשתות החברתיות. הוא גם משתחרר כשאנחנו מצפים למשהו טוב שעומד לקרות – למשל כשאנחנו מריחים ריח של אוכל טעים או אפילו רק חושבים על אוכל שאנחנו אוהבים.

מה קורה כשיש לנו יותר מדי דופמין?

במצב תקין, הדופמין עוזר לנו להרגיש טוב ולהיות עם מוטיבציה. אבל אנחנו חיים בסביבה אובסוגנית (סביבה מעודדת השמנה) עם יותר מדי גירויים שמשחררים דופמין (כמו אוכל עתיר סוכר ושומן, או גירויים דיגיטליים תכופים), המערכת נכנסת ל"עומס יתר". התוצאה היא שאנחנו זקוקים ליותר ויותר גירויים כדי להרגיש את אותה תחושת סיפוק. זה יכול להוביל ל:

• חיפוש מתמיד אחר גירויים מתגמלים
• קושי להסתפק בדברים פשוטים
• ירידה ברגישות לדופמין
• תחושת ריקנות כשאין גירוי
• קושי בשליטה עצמית
• נטייה להתמכרויות שונות

מערכת הדופמין: המפתח לאיזון ובריאות
היבט השפעה בגוף דרכי איזון מומלצות
תפקידים בסיסיים
• תחושת הנאה וסיפוק
• מוטיבציה ולמידה
• זיכרון ותנועה
• ויסות מצב רוח
• פעילות גופנית סדירה
• שינה איכותית
• תזונה מאוזנת
• פעילויות מהנות
השפעה על אכילה
• תגובה לטעמים מתוקים ושומניים
• תחושת תגמול מאכילה
• ציפייה למזון טעים
• זיכרונות של חוויות אכילה
• אכילה מודעת
• הפחתה הדרגתית של מזונות מעובדים
• יצירת חוויות הנאה חלופיות
• אכילה בחברה נעימה
סימני חוסר איזון
• חיפוש מתמיד אחר סיפוקים
• קושי בשליטה עצמית
• תחושת ריקנות
• דפוסי אכילה כפייתיים
• הפחתת גירויים דיגיטליים
• פיתוח מודעות לדפוסי אכילה
• בניית סביבה תומכת
• פיתוח אסטרטגיות התמודדות
דרכי איזון יומיומיות
• ויסות רמות דופמין
• חיזוק מערכת התגמול הטבעית
• שיפור רגישות המערכת
• איזון מצב רוח
• תרגול מדיטציה ומיינדפולנס
• יצירת קשרים חברתיים
• עיסוק בתחביבים מספקים
• פעילויות יצירתיות
זכרו: הדופמין הוא ידיד, לא אויב. העבודה איתו, ולא נגדו, היא המפתח להצלחה.

 

מה הקשר בין דופמין לעלייה במשקל?

מערכת הדופמין קשורה קשר הדוק להתנהגויות האכילה שלנו. כשאנחנו אוכלים מאכלים טעימים, במיוחד כאלה עתירי סוכר ושומן, יש שחרור של דופמין במוח. זה גורם לנו להרגיש טוב ומחזק את הקשר בין האוכל הזה לתחושה הטובה.

התוצאה היא מעגל שיכול להוביל לאכילת יתר:

אכילת מאכל טעים = שחרור דופמין = תחושה טובה
חזרה על ההתנהגות = ירידה ברגישות לדופמין
צורך ביותר אוכל כדי להשיג את אותה תחושה = אכילת יתר
אכילת יתר = עלייה במשקל = פגיעה בדימוי העצמי
פגיעה בדימוי העצמי = חיפוש נחמה באוכל
וככה חוזר חלילה…

 

האיזון של מערכת הדופמין הוא מפתח חשוב בתהליך של ירידה במשקל.

מה אפשר לעשות כדי לאזן את מערכת הדופמין?

יש מספר דרכים לעבוד עם מערכת הדופמין ולא להילחם בה:

1. הפחתה הדרגתית של גירויים חזקים:
• להמעיט באכילת מאכלים מעובדים עתירי סוכר ובכך להחזיר לגוף את תחושת ההנאה גם ממזונות בצורתם הטבעית
• להפחית את החשיפה לגירויים דיגיטליים מתמידים
• לתת למוח "הפסקות" מגירויים חזקים

2. חיזוק מקורות טבעיים לדופמין:
• פעילות גופנית סדירה
• שינה טובה ומספקת
• יצירת קשרים חברתיים משמעותיים
• עיסוק בתחביבים מהנים

3. פיתוח מודעות לדפוסי אכילה:
• זיהוי טריגרים שמובילים לאכילת יתר
• הבנת ההבדל בין רעב פיזי לרגשי
• פיתוח אסטרטגיות התמודדות חלופיות

איך זה משתלב בשיטה הלפטינית?

בשיטה הלפטינית, אנחנו מבינים שירידה במשקל היא הרבה יותר מסתם ספירת קלוריות. היא כוללת הבנה עמוקה של המנגנונים ההורמונליים והעצביים שמשפיעים על ההתנהגות שלנו. העבודה על איזון מערכת הדופמין היא חלק חשוב מהגישה הכוללנית שלנו לירידה במשקל, שמתייחסת לא רק למה שאנחנו אוכלים אלא גם לאיך ולמה אנחנו אוכלים.

בשורה התחתונה

הדופמין הוא שחקן מרכזי בסיפור של המשקל שלנו, אבל הוא לא האויב. ההבנה של איך המערכת הזו עובדת מאפשרת לנו לעבוד איתה בחכמה ולא להילחם בה.

באמצעות שינויים מדורגים והתמקדות בהרגלים בריאים, אפשר לאזן את מערכת הדופמין ולהפוך אותה לבת ברית שלנו בדרך לאורח חיים בריא יותר ומשקל מאוזן.

להצטרפות לתהליך בחרו את התוכנית המתאימה: