בעוד שאכילה היא פעולה הכרחית לקיומנו, עבור חלק מהאנשים היא הופכת להיות מקור לקשיים. אנשים רבים שסובלים מחשק בלתי נשלט כמעט לאכול דווקא אוכל מלא בסוכר, בצקים ושומנים לא בריאים מאבחנים את עצמם עם הפרעת אכילה, התמכרות לאוכל או אכילה כפייתית. אך האם זה באמת הדבר הנכון לעשות? האם יש דבר כזה בכלל התמכרות לאוכל? אכילה כפייתית? איך מתמודדים עם התחושה שאנחנו מכורים לאוכל?

מהי התמכרות? איך מזהים התמכרות?

התמכרות היא מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי המאופיין בצורך עז ובלתי נשלט לצרוך חומר מסוים או לבצע פעולה מסוימת. סימנים המעידים על התמכרות כוללים:

  • אובססיביות – מחשבות תכופות על האובייקט של ההתמכרות.
  • אובדן שליטה – קושי להגביל את הצריכה או ההתנהגות.
  • המשכיות למרות נזקים – המשך ההתנהגות למרות השלכות שליליות.
  • סבילות – הצורך להגביר את הכמות או התדירות כדי להשיג את אותה ההשפעה.
  • הכחשה – קושי להכיר בהתמכרות למרות סימנים ברורים.
  • תסמיני גמילה – תחושות לא נעימות כאשר נמנעים מחומר או ההתנהגות הממכרים.

אוכל יכול להיות ממכר?

למרות שאוכל אינו חומר ממכר במובן המסורתי, נראה כי עבור חלק מהאנשים, צריכת מזונות מסוימים (בעיקר אלה העשירים בסוכר) יכולה לגרום לתגובות דומות לאלו הנצפות בהתמכרויות לחומרים בלתי חוקיים, התנהגויות ממכרות כמו הימורים וצריכת אלכוהול מופרזת. המוח מגיב לאוכל באופן דומה לתגובתו לסמים למשל, עם שחרור מוגבר של דופמין – הורמון הקשור למערכת התגמול וההנאה. מאכלים העשירים בסוכר ופחמימות ריקות נוטים במיוחד לגרום לעלייה של דופמין. עם הזמן, ככל ש"נלחץ על הכפתור" שמשחרר דופמין יותר בעזרת אוכל כך עולה הסיכוי שהמנגנון הזה יתקבע ונרצה להמשיך לאכול כדי לחוש טוב. האם מדובר בהתמכרות של ממש? על כל מאפייניה? לא בטוח. ככל הנראה ישנו מיעוט של אנשים שניתן לומר שמכורים לאוכל ויזדקקו לגמילה של ממש. אך קושי, מודגש וגדול אפילו הוא לא דווקא התמכרות ולאו דווקא דורש התערבות קלינית.

התמכרות לאוכל, אכילה כפייתית והפרעות אכילה

אנשים רבים מתייגים את עצמם כמכורים לאוכל או עם הפרעת אכילה כי הם מתקשים לשלוט בכמויות האוכל שהם אוכלים או בסוג האוכל (בעיקר בצקים ומתוקים). כשאנחנו מדברים על התמכרות לאוכל חשוב להבחין בין מצבים שדורשים התייחסות של אנשי מקצוע מול כאלו שלאו דווקא דורשים זאת. חשוב להבחין בין מושגים כמו התמכרות, אכילה כפייתית והפרעות אכילה.

  • אכילה כפייתית – אכילה כפייתית מתאפיינת בהתקפים של אכילת כמויות גדולות של מזון בפרק זמן קצר, מלווים בתחושת אובדן שליטה, אכילה מהירה מהרגיל, אכילה עד לתחושת אי נוחות פיזית, אכילה בסתר מתוך בושה ותחושת אשמה, דיכאון או שיפוטיות עצמית לאחר ההתקף. בניגוד להפרעות אכילה כמו בולימיה, אכילה כפייתית אינה מלווה בהתנהגויות פיצוי כמו הקאה יזומה או שימוש בחומרים משלשלים.
  • הפרעות אכילה – הפרעות אכילה הן קבוצה רחבה יותר של הפרעות נפשיות המאופיינות בהתנהגויות אכילה לא תקינות ובעיסוק מוגזם במשקל ובצורת הגוף. הסוגים העיקריים כוללים אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה.

חשוב לציין כי אבחון וטיפול במצבים אלה דורשים התערבות של אנשי מקצוע מוסמכים בתחום בריאות הנפש והתזונה. כל אחד מהמצבים הללו יכול להיות מורכב ולהשפיע משמעותית על איכות החיים. יחד עם זאת, חשוב לא פחות לזכור שלא כל דפוס התנהגות בעייתי הוא התמכרות, לא כל אובדן שליטה זמני הוא אכילה כפייתית ולא כל מי שמתקשה לשלוט בעצמו סביב אוכל סובל מהפרעה.

ישנם לא מעט אנשים שמתמודדים עם חשקים עזים מאוד לאוכל, למאכלים עתירי סוכר, שומן ופחמימות ריקות. יש לא מעט אנשים שאוכלים כמויות גדולות יותר מהדרוש להם וגם אנשים שפשוט מרגישים רעבים כל הזמן. אובדן תחושת השליטה העצמית סביב אוכל אינו נדיר, רבים מאיתנו מרגישים חסרי אונים מול הרצון לאכול, מול השימוש באוכל כנחמה, מול הרגלים ודפוסי התנהגות ומחשבה סביב אוכל. ניסיונות כושלים לשלוט על החשקים בכוח הרצון בלבד או בעזרת כל מיני פטנטים מוסיפים לתחושת חוסר המסוגלות. מי שמתמודד עם התופעות הללו יכול לחוות גם בושה ובידוד סביב הנושא ויופתע לגלות שהוא ממש לא לבד ויש לא מעט אנשים שנמצאים בדיוק באותו המקום.

מה עושים עם החשקים לאוכל? איך מתמודדים?

רוב האנשים שמרגישים חשקים עזים לאוכל, רצון לאכול בצקים ומתוקים, חוסר מסוגלות סביב אוכל וחוסר שליטה ככל הנראה לא מכורים לאוכל במובן הקליני ולא סובלים מהפרעה כלשהי. הסיבה במקרים רבים היא שילוב של חוסר איזון הורמוני הרעב- שובע, הרגלים של שנים וגם חוסר מודעות לאיך הגוף שלנו פועל ואיך לפעול יחד איתו ולא נגדו. מי שרוצה לרדת במשקל, לאכול תזונה מאוזנת,  להתמודד טוב יותר עם אכילה רגשית ולהצליח לאזן את תחושת הרעב והחשקים בהחלט יכול לעשות את זה – ולא, לא חייבים גמילה, לא חייבים פטנט כלשהו או שנים של טיפול. בשיטה הלפטינית אנחנו עושים צעדים הדרגתיים לשינויים משמעותיים ויעילים, לומדים מה לאכול ואיך, איך התזונה שלנו משפיעה על הורמוני הרעב-שובע ואיך להתמודד גם על נקודות קושי, עם אכילה רגשית, על הרגלים סביב אוכל ועם חשקים חזקים. אנחנו מאמינים שכל אחד יכול להצליח לחזור לאיזון, לתחושת מסוגלות בכל הנוגע לאוכל.