בשיטה הלפטינית אנחנו עובדים עם הגוף, תוך הבנת המנגנונים ששולטים בתחושת הרעב והשובע. אנחנו לומדים להקשיב לגוף, לא לרעוב, לא לאמלל את עצמנו, לא לנסות להכריח את הגוף שלנו לשחרר את המשקל רק כדי לעלות אותו שוב מחדש בעוד כמה חודשים. הכל קורה באופן טבעי עם תזונה מאוזנת, עשירה ומגוונת. אך האם השיטה הלפטינית מתאימה למי שסובל מתנגודת אינסולין? סוכרת סוג 2? ומה הקשר בכלל בין תנגודת אינסולין ללפטין?
מהו אינסולין?
אינסולין (Insulin) הוא הורמון שהתפקיד המרכזי שלו הוא לאפשר כניסת אנרגיה בצורת גלוקוז לתאים בגופנו. כל תא בגוף האדם צריך אנרגיה כדי לתפקד וה"דלק" של התאים הוא גלוקוז – סוכר. כדי שהסוכר יוכל להיכנס אל התא נדרש "מפתח", ללא המפתח הסוכר לא יוכל להיכנס לתא. אינסולין הוא למעשה המפתח הזה. כשאינסולין מגיע לתא, התא מגיב אליו ונפתח כדי לאפשר כניסת גלוקוז והמשך פעילות תקינה. אינסולין מופרש בתאי הבטא בלבלב כתגובה לאכילה. כשאנו אוכלים רמת הסוכר בדם עולה ומאותתת לגוף להפריש אינסולין. האינסולין "מכניס" את הסוכר לתאים ורמת הסוכר בדם יורדת עד לארוחה הבאה.
מהי תנגודת אינסולין?
תנגודת אינסולין (Insulin Resistance) היא מצב בו הגוף לא מגיב לאינסולין ברגישות הרצויה. כמויות גדולות של אינסולין לאורך זמן גורמות להצפה ולאיבוד הרגישות של התאים אליו. יש המון אינסולין בדם אך התאים לא מגיבים אליו כמו שהם אמורים וכתוצאה מכך לא סופגים את הסוכר (אנרגיה) כראוי.
מהם התסמינים של תנגודת אינסולין?
בהתחלה, רוב האנשים לא ישימו לב לשינויים כלשהם. אך ככל שרמות הסוכר בדם עולות מתחילים להבחין בתסמינים שיכולים להעיד על תנגודת אינסולין והתפתחותה של סוכרת סוג 2. אלו כוללים למשל:
- צמא מוגבר
- יובש בפה
- עייפות
- רעב מוגבר וחשקים עזים לבצקים ומתוקים
- עלייה במשקל
- במקרים מסוימים גם פיגמנטציה בקפלי העור
האם אפשר לאבחן תנגודת אינסולין?
נכון להיום אין בדיקה שמאבחנת תנגודת אינסולין באופן חד משמעי ולא נהוג לבצע בדיקה של רמות האינסולין בדם אלא אם כן הרופא המטפל רואה סיבה לעשות זאת. האבחון נעשה על ידי בדיקת רמות הסוכר בדם יחד עם המוגלובין מסוכרר (HbA1C) בשילוב הופעתם של תסמינים המאפיינים תנגודת אינסולין. כאשר מופיעות רמות גבוהות של סוכר בדם (ללא סיבה אחרת כמובן) יחד עם משקל עודף מקובל לאבחן תנגודת אינסולין וטרום סוכרת או סוכרת סוג 2.
מהם גורמי הסיכון?
הגורם המרכזי להתפתחותה של תנגודת אינסולין הוא תזונה עתירת סוכר. ככל שאנו צורכים יותר סוכרים (כולל פחמימות ריקות שמתפרקות לסוכר זמין במהרה) כך יופרש יותר אינסולין. כמויות גדולות של סוכרים בתזונה לאורך זמן יגרמו לכמויות גבוהות של אינסולין. בסופו של דבר, התאים מוצפים והופכים לפחות רגישים לאינסולין.
ישנם כמה גורמי סיכון נוספים להתפתחותה של תנגודת אינסולין, אלו כוללים:
- משקל עודף לאורך זמן – עודף שומן בגוף גורם להפרשה מוגברת של לפטין שבתורו מעלה את הפרשת האינסולין
- רמות גבוהות של כולסטרול בדם
- גיל מבוגר
- עישון מוצרי טבק
- אורח חיים יושבני
- היסטוריה משפחתית של סוכרת סוג 2
- הפרעות שינה, בעיקר דום נשימה בשינה
- תסמונת השחלות הפוליציסטיות בקרב נשים
איך תזונה משפיעה על הרגישות לאינסולין?
הרבה סוכר = הרבה אינסולין. מכיוון שאינסולין מופרש בתגובה לאכילה וכמות האינסולין תלויה במידה רבה בכמות הסוכרים שאנו אוכלים, הרי שלתזונה שלנו יכולה להיות השפעה משמעותית על הרגישות לאינסולין. אכילת מזונות דלים בסוכרים פשוטים יכולה להוריד את רמות האינסולין לאורך זמן ולהחזיר את הרגישות של התאים אליו. בנוסף, שתיית מים בכמות נאותה גם היא תורמת להורדת רמות הסוכר בדם ובתורה את רמות האינסולין. לגוף שלנו אמנם לוקח זמן לווסת מחדש את הפרשת האינסולין אך בסופו של דבר, הקפדה על תזונה שתומכת בהפחתת תנגודת אינסולין בהחלט תראה תוצאות.
מה הקשר בין אינסולין ולפטין?
מערכת הרעב-שובע בגופנו מורכבת מגורמים רבים כולל אינסולין ולפטין (הורמון השובע). בין שני ההורמונים הללו יש מערכת יחסים מעניינת:
- רמות גבוהות של אינסולין בדם גורמות לעלייה ברמת הלפטין.
- רמות גבוהות של הורמון הלפטין מורידות רגישות לאינסולין מה שיכול לגרום להפרשה מוגברת של אינסולין כפיצוי.
מה זה אומר בפועל? מי שנמצא בעודף משקל לאורך זמן יש לו רמות גבוהות של לפטין כי תאי שומן מפרישים לפטין. עודף משקל קשור לרמות גבוהות של אינסולין בין השאר, בגלל צריכת מזונות עתירים בסוכרים ופחמימות. יותר מידי לפטין לאורך זמן יכול לגרום ל"אפקט החסימה" – תנגודת ללפטין שגורמת לרעב מוגבר, חשקים עזים לסוכרים ופחמימות ועלייה במשקל שמעודדים תנגודת לאינסולין. המעגל הזה יכול להמשיך להזין את עצמו לנצח – עוד רעב מוגבר, עוד אכילת סוכרים, עוד עלייה במשקל וחוזר חלילה.
איך השיטה הלפטינית עוזרת למי שסובל מתנגודת אינסולין?
בשיטה הלפטינית מתמקדים באיזון מערכות הרעב-שובע על ידי הסרת "אפקט החסימה" ללפטין – הגברת הרגישות להורמון השובע. כשהגוף מגיב היטב ללפטין אנחנו שבעים יותר לאורך זמן והתוצאה היא ירידה במשקל – באופן טבעי. איך עושים את זה? על ידי ניקוי לפטיני, התמקדות במזונות שמעלים את הרגישות ללפטין, שמשרים תחושת שובע ארוכה יותר ולאט לאט, משחררים את אפקט החסימה ומעודדים את הגוף להגיב טוב יותר ללפטין (שיש לנו המון ממנו).
הסרת אפקט החסימה ללפטין = ירידה במשקל
ירידה במשקל = פחות לפטין
פחות לפטין = פחות אינסולין
פחות אינסולין = הפחתת תנגודת לאינסולין
במקרה (או שלא), התזונה הלפטינית מתמקדת באותם מזונות שלא מעלים את רמות הסוכר בדם באופן קיצוני וכך עוזרת לנו לא רק לרדת במשקל אלא גם לאזן את רמות האינסולין.
